מי הוא קטין חוזר*?

קטין חוזר הוא מי שצירוף הכללים האלה נכונים לגביו:

• מי שנולד בישראל או עלה כילד
• מי שעזב יחד עם הוריו לפני היותו בן 14
• מי ששהה בחו”ל לפחות ארבע שנים רצופות
• מי שחזר לארץ והיום בן 17 ומעלה
• מי שהוריו לא הועסקו/נשלחו על ידי חברה/מוסד ישראלים ב-5 שנים שקדמו לחזרתו

מי הוא אזרח עולה*?

אזרח עולה הוא מי שנולד בחוץ לארץ להורה אזרח ישראלית ותקופת זכאותו מתחילה מיום קבלת תעודת זהות ישראלית.

עזבת ילד חזרת סטודנט

מעמדך, התלבטויותיך והאפשרויות העומדים בפניך מיוחדים באופיים. שלא כמו צעיר אחר מחו”ל החושב על עלייה, לך כבר יש אזרחות ישראלית, אתה מכיר את הארץ במידה כזו או אחרת ואולי גם יודע עברית. יש לך הורים ישראלים שיכולים לייעץ לך, אולי קרובים בארץ שיכולים לסייע בידך מנסיונם ויכולים לאסוף עבורך אינפורמציה.

אבל, האם המידע שבידך מעודכן ומדוייק? האם שאלת את השאלות הנכונות?

חוברת זו מיועדת להקל עליך את מסלול חזרתך לארץ, ולתת בידך כתובות נחוצות להשגת מידע החיוני לך כסטודנט בישראל ולתת לך כמה עצות וטיפים.

התמקדנו במידע הרלבנטי למעמדך המיוחד כסטודנט קטין חוזר/אזרח עולה

* הגדרה מדויקת של המונחים ‘קטין חוזר ו’אזרח עולה’ והמסמכים הנדרשים על מנת לקבל מעמד זה תמצא באתר של משרד הקליטה בכתובת:

http://www.moia.gov.il/Moia_he/SupportEntitled/EntitledImmigrants.htm

לכל מועמד מומלץ להתייעץ עם שליח עלייה.

המינהל לסטודנטים עולים

מי אנחנו?

מינהלהסטודנטים מסייע לסטודנטים עוליםוקטיניםחוזרים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה ועל תיכונית בישראל. מינהל הסטודנטים הוא גוף משותף למשרד לקליטת העליה ולסוכנות היהודית.

המינהל מסייע במתן מידע וייעוץ על אפשרויות ההשכלה בישראל, מתן שכר לימוד עד 3 שנים, חונכות ועזרה לימודית אישית, וכן פעולות חברה ותרבות והכרת הארץ ולהשתלבות חברתית בה.

על היקף הסיוע ועל הקריטריונים לקבלתם ראה בהמשך.

חוזרים ללמוד בישראל

ישראל מציעה השכלה אקדמית ואיכותית, מן הידועות והמתקדמות בעולם המערבי. אפשרויות הלימוד שעומדות בפניך הן רבות ומגוונות:

• שמונה אוניברסיטאות
• מכללות אזוריות אקדמיות
• מוסדות ובתי”ס אקדמיים
• מכללות אקדמיות להנדסה
• מכללות טכנולוגיות להנדסאים
• מכללות להוראה
• מוסדות הכשרה למקצועות פרא רפואיים
• בתי”ס לאומנות
• ועוד תחומים רבים אחרים.

בישראל כמו במרבית ארצות המערב מבחינים בין תארים אקדמיים לבין תעודות מקצוע והסמכה.

השיטה האקדמית בישראל מדרגת שלושה תארים אקדמיים:

• תואר ראשון
• תואר שני
• ודוקטורט

מינהל הסטודנטים מסייע ללומדים לתואר ראשון או שני וללימודי הסבה לאחר תואר ראשון.

מבין התעודות המקצועיות שמינהל הסטודנטים מכיר ומסייע נציין:

• הסמכה להוראה במסלול החרדי
• תעודת הנדסאי
• בסמכה לסיעוד ולמקצועות פרא רפואיים
• תעודה בלימודי אומנות

מינהל הסטודנטים מסייע ללומדים במוסדות ובמסלולים המוכרים על ידי הרשויות הממלכתיות: המועצה להשכלה גבוהה, משרד החינוך והתרבות, משרד הבריאות ומה”ט (המכון הממשלתי להכשר טכנולוגית).

אם ברצונך להנות ממלגת סיוע חשוב לוודא שהמוסד והמסלול שבחרת בו מוכרים לסיוע ע”י מינהל הסטודנטים.

תנאי קבלה ללימודים גבוהים:

תנאי הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה בישראל לנרשמים לתואר ראשון:

• תעודת בגרות או תעודת סיום תיכון מארץ המוצא (הסבר נוסף על תעודות השכלה ראה בהמשך)
• מבחן פסיכומטרי או SAT1
• ידע בעברית ובאנגלית
• דרישות מיוחדות בהתאם למסלול. דוגמאות:
  - תיק עבודות באומנות
  - ראיון אישי בפסיכולוגיה או עבודה סוציאלית
  - מבחן קבלה במשחק
  - מבחן במטמתיקה במסלול הנדסה ומדעים

תנאי קבלה למוסדות להשכלה גבוהה בישראל לנרשמים לתואר שני :

- סיום תואר ראשון בציונים טובים
- מבחנים בינלאומיים (כמו GMAT, GRE ) לחוגים מסויימים
- ידע בעברית ובאנגלית.

מבחנים בינלאומיים

GMAT - Graduate Management Admissions’ Test

מבחן כניסה לתואר שני במינהל עסקים

TOEFEL - Test of English as a Foreign Language

מבחן כניסה לאוניברסיטאות בארה”ב- SAT1

GRE - Graduae Record Examination
קיימים שני מבחנים: כללי +מקצועי

המבחן הפסיכומטרי:

“הפסיכומטרי” - מבחן הקבלה לאוניברסיטאות בישראל, דומה ל SAT1 האמריקאי. לעיתים נוסחת ההמרה מציון SATלפסיכומטרי מטה מעט כלפי מטה, ולכן אם באפשרותך עדיף להבחן גם בפסיכומטרי, ויילקח בחשבון הציון הגבוה יותר מבין השניים.

המבחן הפסיכומטרי בודק שלושה תחומים:

• כושר מילולי/לוגי (חשיבה מילולית/לוגית)
• מתמטיקה (חשיבה כמותית - מתמטית)
• ידע באנגלית.

המבחן בנוי בשיטת multiple choice

המבחן נערך בעברית ובשפות זרות: נוסח משולב/אנגלית, צרפתית, רוסית, ספרדית וערבית.

מועדי המבחן בשפה העברית: בחודשים פברואר, אפריל, יולי, אוקטובר, דצמבר. בשפות זרות מתקיים המבחן בחדשים אפריל ויולי (בצרפתית וספרדית רק במועד יולי). המבחן נערך גם במספר ערים בחו”ל. ניו-יורק בחודש מאי, פריז ומרסיי בחודש אפריל, מונטיבידאו ובואיינס איירס בחודש יולי.

תוקף המבחן הפסיכומטרי הוא לעשר שנים. ניתן להבחן מספר פעמים, בתנאי שיש מרווח של 6 חודשים בין מבחן למבחן. נלקח בחשבון הציון הגבוה מבין המבחנים.

י.ע.ל - מבחן ידע בעברית: נדרש ממי שנבחן במבחן הפסיכומטרי בשפה זרה ומכל מי שהינו בעל תעודת סיום תיכון שאינה בשפה העברית. המבחן חובה לנרשמים לתואר שני. פרק המבחן בעברית בפסיכומטרי נקרא יע”ל (ידע עברית לעולים) והוא חלק נפרד מהמבחן הפסיכומטרי וציונו אינו נכלל בתוצאה הסופית.

מ.מ.י - מבחן מיון במתמטיקה: לנרשמים לתואר ראשון במקצועות מדעיים והנדסה. יש מוסדות המפנים למבחן המיון הארצי במתמטיקה הנערך ונבדק ע”י המרכז הארצי לבחינות, ואחרים מפנים למבחן מתמטיקה פנימי של המוסד.

שים לב: אם אתה תלמיד תיכון בארה”ב מומלץ שתבחן ב-SAT1, עם סיום התיכון. תמיד ניתן לגשת גם למבחן הפסיכומטרי בחו”ל או בישראל. נילקח בחשבון הציון הגבוה מבין המבחנים.

הרשמה למבחן הפסיכומטרי

ההרשמה למבחן הפסיכומטרי היא בנפרד מההרשמה למוסדות ההשכלה. את ערכת ההרשמה ניתן לקנות בחנויות הספרים ובחנויות האוניברסיטאות בקמפוסים. ההרשמה והמבחן כרוכים בתשלום.

ידיעת עברית:

כמי שנולד בישראל, או כמי ששהה בילדותו בישראל או כבן להורים ישראלים, קרוב לודאי שיש לך ידע כלשהו העברית. השאלה היא, האם זהו ידע מספיק המאפשר לימודים במוסד להשכלה גבוהה? האם אתה יכול לעקוב אחר הרצעות בעברית? אולי אתה יודע לדבר מצויין, אבל האם גם קריאתך וכתיבתך שוטפות?
אנו מציעים לך בכל מקרה לחזק את הידע שלך בעברית.
בישראל, ארץ קולטת עולים, יש הרבה מאוד אולפנים. אלה המוצגים כאן מיועדים לסטודנטים.

אולפן בסיסי נמשך חמישה חודשים, לימודי בוקר אינטנסיביים, מידי יום כ-ֳֵ שעות שבועיות. רוב האולפנים לעברית בנויים על סיווג רמות לימוד ממתחילים ועד מתקדמים, הרמות מדורגות בדרך כלל מ-א’ עד ו’ סה”כ ַ רמות. חשוב שאם תחליט ללמוד באולפן, יהיה זה אולפן שמתאים לך, לצרכים המיוחדים שלך כסטודנט לעתיד וכקטין חוזר בעל ידע בסיסי בעברית.

שים לב: רמת עברית מינימלית לכניסה למוסד אקדמי ברוב המוסדות להשכלה היא רמה ג’/ד’. בחוגים מסויימים נדרשת רמה גבוהה יותר. מאוד מומלץ להגיע לרמה גבוהה לפני תחילת הלימודים. ייתכנו הבדלים בהגדרת הרמות בין האולפנים השונים ובין הדרישות האקדמיות.

אולפנים מתאימים לסטודנטים

יש מספר אולפנים המתמחים בהוראת עברית לסטודנטים. תוכנית הלימודים באולפנים אלה מותאמת לצרכים ולהדגשים של מי שמיועדים בהמשך ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה. תאריכי פתיחה וסיום מתואמים לשנת הלימודים האקדמית. נציגי מינהל הסטודנטים באים באופן רציף למתן מידע וייעוץ, ומקיימים מפגשי הסברה בהשתתפות מוסדות השכלה שונים.

א. אולפן מקדים ותוכנית תק”א: אולפן במסלול קליטה לסטודנטים הפטורים ממכינה, התוכנית בנויה משני שלבים: אולפן א’ חמישה חודשים ברמת מתחילים, ושלב ב’ - לימודי עברית מתקדמים המשולבים בתוכנית קדם אקדמית. פרטים על תוכנית תק”א ראה בהמשך.

ב. אולפן קיץ: אולפן אינטנסיבי של כ- 6-7 השבועות המתקיים באוניברסיטאות בחודשי הקיץ לפני תחילת הלימודים. ממומן על ידי המינהל רק לסטודנטים זדכאים שיש בידם מכתב קבלה ללימודים במעמד מן המניין. מתאים לבעלי ידע בסיסי בעברית. ללומדים במכינה האולפן הוא חלק בלתי נפרד מהמכינה.

שים לב: אם אינך יודע עברית, אולפן הקיץ אינו מספיק להכין אותך ללימודים אקדמים ולהביא אותך לרמה הנדרשת כתנאי קבלה. מומלץ שתלמד לפני כן באולפן של 5 חודשים.

ג. אולפנים מועדפים ע”י דוברי אנגלית, שיש בהם רמת לימוד למתקדמים:

אולפן קיבוץ מעגן מיכאל,אולפנים עירוניים: אולפן עציון בירושלים (אפשרות למגורים),

אולפן גורדון ואולפן מאיר בתל-אביב ללא מעונות. אלה אולפנים רגילים שאינם מיועדים דווקא לסטודנטים.

מכינה כן או לא?

אם יש לך שליטה טובה בעברית ובאנגליתת אינך חייב במכינה (ראה בהמשך), ייתכן שתרצה לדלג על מכינת העולים, אך כדאי שתעיין באינפורמציה הבאה לפני קבלת ההחלטה.

מהי מכינת עולים?

המכינה היא תוכנית הכנה אקדמית המתקיימת רק באוניברסיטאות בישראל. המכינה מיועדת לחיזוק סטודנטים מחו”ל, לגישור פערים במקצועות אקדמיים שונים, ולשיפור רמת עברית. המכינה מהווה דרך להכרת שיטות הלימוד בישראל. המסלולים במכינה מקבילים לפקולטות: חברה, רוח, מדעים, טבע והנדסה. תוכנית הלימודים כוללת: עברי, אנגלית(לפי הצורך), ידע עם והיסטוריה של עם ישראל, מתמטיקה, קורסי מבואות פקולטתיים. ס”ה 35-40 שעות לימוד בשבוע.

קורס הכנה למבחן הפסיכומטרי מתקיים בנוסף לתוכנית הלימודים. הוא מותנה במספר נרשמים בשפה והוא כרוך בתשלום על ידי הסטודנט.

משך המכינה ותאריכים:

משך כל מכינה הוא כ-10-11 חודשים. המכינות נפתחות על פי רוב בחודשים יולי/אוגוסט. במשך 6-7 השבועות הראשונים מתקיים אולפן עברית אינטנסיבי.
בטכניון נפתחת מכינה פעמיים בשנה: בספטמבר ובאפריל.
באוניברסיטאות בר אילן וחיפה יש בנוסף למכינה הנפתחת בקיץ גם מכינה שנפתחת בינואר/פברואר, ומיועדת לבעלי ידע בעברית רמת עברית ב/ג ורמה בינונית באנגלית. (פתיחת המכינות במחזור ב’ מותנת במספר נרשמים).

שים לב: יש לבדוק את דרישות הפקולטה בה אתה מבקש ללמוד בהמשך ולוודא שאתה נרשם למסלול מכינה מתאים. (לא תמיד ניתן לעבור ממכינה במוסד אחד ללימודים במוסד אחר, במיוחד מי שלומד במכינת חורף).

מי חייב במכינה:

חייב במכינה מי שבידו תעודת סיום תיכון מחו”ל שאינה שקילה לתעודת בגרות ישראלית (הסבר על שקילות תעודות ראה בהמשך) ורוצה ללמוד באחד מהמוסדות הבאים: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל-אביב מספר מכללות האקדמיות. אוניברסיטת חיפה מחייבת במכינה סטודנטים עד גיל 23 שלא יודעים עברית, ושוקלת כל מקרה מחו”ל לגופו ללא קשר לסוג תעודת הבגרות. הטכניון אינו מחייב לימודים במכינה, אבל מחייב לעמוד במבחן סיום המכינה על מנת להרשם ללימודים מן המניין.

שקילות תעודות סיום תיכון

שני גופים מעריכים ובודקים תעודות סיום תיכון מחו”ל:

• היחידה להערכת תעודות תיכון מחו”ל במשרד החינוך.
• משרדי המרשם באוניברסיטאות ובמוסדות האקדמיים.

תעודות סיום תיכון מחו”ל

בישראל נהוג להבחין בין שני סוגי תעודות מחו”ל:

• תעודת בגרות שקילה ושוות ערך לתעודת בגרות ישראלית.
• תעודת סיום תיכון מוכרת אך אינה שקילה לתעודת בגרות ישראלית.

ההבדלים נובעים משוני במשך שנות הלימוד עד סיום התיכון, מהיקף תוכנית הלימודים ממספר המקצועות שנבחנים בהם בסיום התיכון ומאופן עריכת הבחינות (ארציות, אחידות או פנימיות בית ספריות).
אלה ואלה זכאים להמשך לימודים גבוהים בישראל. אולם יש הבדל בדרישות הקבלה לנרשמים לתואר ראשון, ובמדיניות הקבלה של האוניברסיטאות כלפי בעלי התעודות השונות.

תעודות שקילות:

בעל תעודת בגרות מחו”ל, השקילה לתעודת בגרות ישראלית יכול להירשם למוסדות להשכלה גבוהה ע”פ אותם כללים כמו בוגר תיכון בעל בגרות ישראלית. כלומר עמידה בדרישות הקבלה של הפקולטה, ציוני תעודת סיום התיכון, והציון במבחן הפסיכומטרי. באופן עקרוני הם אינם חייבים במכינה.

חלק מן המוסדות משקללים את ציוני הבגרות מחו”ל עם הציון הפסיכומטרי. להלן דוגמאות לתעודות המוכרות כשקילות ושוות ערך לתעודת בגרות ישראלית: צרפת -BAC
שבדיה איטליה (13 שנות לימוד) אוסטרליה גרמניה - Abitur
שוויץ דנמרק פינלנד אנגליה GCSE+ GCE Alevel
הולנד VWO
נורבגיה אוסטריה
קנדה (רק אונטריו) בגרות בין לאומית I B
בלגיה -

CESS

תעודות בגרות שאינן שקילות:

מכל שאר הארצות: מזרח אירופה, חבר המדינות העצמאיות, דרום אמריקה, ארצות הברית, דרום אפריקה, מדינות אסיה ואפריקה, תעודת סיום התיכון (כלומר תעודה המוכרת בארץ המוצא כתעודה המאפשרת קבלה לאוניברסיטאות) תהיה מוכרת גם בישראל כתעודת סיום תיכון, אך אינה שוות ערך לתעודת הבגרות הישראלית. במקרים אלה יידרשו מהסטודנטים במרבית האוניברסיטאות וחלק מהמכללות, לסיים בהצלחה שנת לימודים במכינה לעולים.
למרות כל האמור לעיל לעיתים גם בעלי בגרות שקילה נדרשים לשנת לימודים במכינה לעולים, אם ציוניהם נמוכים, או אם הם מבקשים ללמוד באחד החוגים הסלקטיביים, או שמקצועות הלימוד עליהם נבחנו בתיכון אינם תואמים את דרישות הפקולטה המבוקשת.

מי פטור ממכינה?

• סטודנט בעל תעודת סיום שקילה לתעודת הבגרות (ע”פ הרשימה)
• מי שלמד בחו”ל במוסד אוניברסיטאי מוכר, לפחות שנה אקדמית מלאה, וצבר 30 נקודות “קרדיט”. יש לוודא זאת עם משרד המרשם של האוניברסיטה המבוקשת בארץ.
• בעל תואר ראשון הנרשם לתואר שני או לתוכנית הסבה לאקדמאים והוא פטור ממכינה,
  לכל אלה אנו ממליצים על לימודי הכנה בתוכנית תק”א (ראה בהמשך).

יתרונות המכינה

למרות שהמכינה גוזלת שנת לימודים, ושנת סיוע מינהל (ראה בהמשך), יש לה יתרונות רבים. המכינה מאפשרת דרך יחסית קלה ומוגנת של כניסה למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. סטודנטים במכינה מקבלים בדרך כלל מגורים במעונות הקמפוס או במעונות של הסוכנות היהודית (לא כלול בשכר הלימוד), ומלווים בדרכם על ידי מדרכים ויועצים. זו הזדמנות ללמוד את מפת ההשכלה בארץ, ולקחת זמן להתייעצות ובחירת המקצוע והתחום. ייתכן שהידע שלך באנגלית ובעברית יאפשר לך לקחת קורסי מבואות בפקולטה, ואולי לזכות בקרדיט מחוגים שבהם אתה מתעניין.
המכינה היא גם מסגרת של קליטה חברתית, וההזדמנות לעכל את החזרה לארץ ולבחון כוונים לעתיד. הרבה סטודנטים מחליטים על מסלול הלימודים רק לאחר זמן שהייה בארץ, רוב הסטודנטים שסיימו מכינה מרגישים שזאת הייתה שנה חשובה וחיונית עבורם.

חשוב לדעת: אם אתה נרשם להמשך לימודים באוניברסיטה בה סיימת את המכינה, ציוני המכינה משוקללים יחד עם הציון הפסיכומטרי, ובכך משפרים את סיכויי הקבלה. אוניברסיטאות תל אביב ובר אילן משקללות את ציוניי המכינות של שאר האוניברסיטאות.