29 ביוני, 2007
Donna! Hold your horses
התוכנית המקורית הייתה להביא את דונה לכאן כמה חודשים אחרי שנתארגן על החיים במתכונתם ובמיקומם החדשים. לא היה מספיק זמן להתארגן עם פרוצדורת העברתה, וידענו שנחזור לביקור בחנוכה, הכל יהיה יותר ברור, יותר רגוע ונעשה את זה כבר אז. בינתיים הפקדנו אותה אצל ההורים. שיקול נוסף לא להביאה היה העובדה שהיא לא יכולה להתמודד עם נסיעה של עשר דקות במכונית, (פשוט מרגישה לא טוב) עד כדי כך שעל מנת להכניסה לאוטו יש לגרור אותה בכח כשהיא חורשת את הקרקע בתוקף התנגדותה. חששנו שחציית אוקיינוסים זה אולי יותר מידי בשבילה…
כשהגענו לביקור בחופשת החורף, נדמה היה שעברו שנים מאז עזבנו. כל כך הרבה קרה מאז. ילדיי שהיו בעיצומם של מאמצי ההסתגלות, (מיותר לציין שהיה לא קל…) הגיעו למסקנה שאולי בעצם לא כדאי להביא אותה לכאן, למרות שהם אוהבים אותה ומתגעגעים כל כך, עכשיו שהם יודעים כמה זה קשה, הם פשוט חושבים עליה והם לא רוצים שהיא תצטרך לעבור את מה שהם עוברים ולהתמודד עם מה שהם מתמודדים. זאת לא היתה בדיחה, הם באמת התכוונו לזה. ההשלכה על דונה (המוגבלת, משהו) וההאנשה של הכלבה המקסימה שלנו בעלת ה I.Q. = 7 שלה, מאד שעשעה אותי.
בסופו של דבר דונה נשארה בארץ וזוכה לטיפולה המסור של משפחתינו. ככל שעבר הזמן זה נראה פחות ופחות הכרחי להביאה לכאן. כשאנו מגיעים לביקורים אין סימנים לטינה או משקעים כבדים מבחינתה. אפילו הפסיכולוגית שלה אישרה שהיא רשמית התגברה על פחד העזיבה שנהג לתקוף אותה בחודשים הראשונים בכל פעם שהיא ראתה מטוס ממריא דרך דמעה שקופה….( סתם!!!) היא עדיין אותה כלבה יפיפייה, טובת לב, (עדיין קצת מוגבלת) שאם מפסיקים ללטף אותה לדקה היא דוחפת את חוטמה אל מתחת לכף היד שלך בתובענות חיננית.
לפעמים אני בכל זאת תוהה איך דונה היתה משתלבת כאן במקום האחר הזה. אולי היא הייתה מגיעה למסקנה שהאחוריים של הכלבים האמריקאים זה לא זה…אולי היא הייתה נאלצת לעבור תקופת הסתגלות לעולם חדש של ריחות שהם ממש לא משהו… כשם שאני, שלוש שנים אחרי הגעתי עדיין סובלת מהעלמות אחת מן ההנאות המשמעותיות בחיי (הקודמים) - קפה טעים. עוד לא מצאתי את הקפה שאחרי השלוק הראשון יגרום לי להאנח בהנאה ולחשוב - אלה החיים! (או בתרגום חופשי (These are the lives
אולי כחלק מתהליך האמריקניזציה שלנו הייתי לאט לאט משתכנעת שכלבים הם כמו ילדים, ולפעמים הם רוצים ‘על הידיים’ וזה מאוד טבעי ונכון בעצם. תארו לכם את הכלבה החצי רטריברית וחצי אפגנית נישאת כל כפיי, ראשה מונח בטבעיות על כתפי, וכשנמאס לה מהפטפוטים הממושכים שלי עם “אמהות” אחרות - היא מייללת בהתפנקות ואני מסיימת את השיחה בהתנצלות ואומרת שדונה כבר ממש עייפה…
אולי הייתי מארגנת לה Playdates עם Huggo השרמנטי, לוקחת אותם לפארק, נותנת להם להשתולל ביחד ומצ’פרת אותם בחטיף אורגאני לכלבים מבית טוב. בסוף הבילוי הייתי מחזירה את Huggo לאמו המתגעגעת ומוסרת לה דיווח על היום המהנה שלנו:
We went to the park, they had so much fun, they ran like crazy… Ah! it was great. They had a small incident but its ok now, we resolved the issue. I gave them a snack… וכו’ וכו’
היינו קונים לדונה כרית רכה ועגלגלה ומניחים אותה ליד האש המלחשת באח, קונים לה מדרגות מיוחדות שיעזרו לה לטפס על המיטה, ומידי פעם שולחים אותה למלון החדש לכלבים שנפתח בסן בפרנסיסקו. (זה אמיתי!!! ראו פרטים מצורפים)
כיוון שזוהי השתעשעות החולפת בראשי רק מידי פעם, אני הודפת אותה הצידה בעודה באיבה.
אפשר לסכם שנכון לעכשיו דונה לא צריכה להתחיל לארוז.
Donna! Hold your horses, no need to start packing!
Wag Hotel (For Pets) Opens in San Francisco
Your dog or cat may not know the difference between 1200 and 300 thread count . . . but Wag Hotels bets that he or she will appreciate the pet-only amenities at the San Francisco Wag Hotel, opening this weekend.
On May 12 and 13 — Wag’s grand opening — you and your dog can visit the 35,000 square foot facility and see how the pool, playground, dog run, and pet condos might suit your best friend, for the next time you must travel sans-pet.
Wag Hotels opened in Sacramento in 2004, with plans to expand in the Bay Area, Southern California, and beyond. Dogs have supervised play and walks; cats have two-story condos with a view to a live-fish aquarium. As with human hotels, rates are based on single or double occupancy and will range from $20/night (cats) to $35 (small dog room) to $85 (luxury suite). For an extra charge, you’ll be able to check in with your pal via “wag cam.”
• Wag Hotel San Francisco
25 14th Street (between Folsom & Harrison)
Tel. (888) WAG-LINE
