‘שנות טובות’ - אגרות ברכה לשנה החדשה

לכרטיסי ברכה ישנה הסטורית עתיקת ימים. עוד בימי סין העתיקה נשלחו כרטיסי ברכה לציון ראש השנה, ובמצריים העתיקה נשלחו כרטיסי ברכה שנכתבו על פפירוסים. לאורך התפתחות התרבות, ישנם איזכורים שונים למשלוח אגרות שכאלו. המנהג הפך לנפוץ יותר בגרמניה של תחילה המאה ה-15. השימוש בטכניקת חיתוכי עץ להדפסת כרטיסי הברכה מופיע כבר בשנת 1400. הכרטיסים נשלחו בעיקר לציון השנה החדשה, אך לקראת אמצע המאה ה -15 התרחב המנהג גם לציון יום ולנטיין הקדוש. המהפכה התעשייתית והייצור ההמוני הפכו את כרטיס הברכה ממוצר מותרות יקר, למוצר עממי וזול. משלוח הכרטיסים התפשט לאזורים שונים באירופה.

כמובן שהמנהג אומץ גם ע”י היהודים. עד למאה ה-14 נהגו אנשים לברך איש את רעהו בברכת שנה טובה במהלך חודש הסליחות- אלול, ובמהלך חודש החגים- תשרי.

החל מהמאה ה- 14 המליצו רבני מרכז אירופה להוסיף לסיום המכתבים שנשלחו במהלך חודש הסליחות ברכת חתימה טובה. עם המצאת גלוית הדואר באוסטריה, בתחילת המאה ה-18 נפתח עידן חדש. האפשרות לשלוח מכתב מהיר ובזול זכתה להצלחה רבה. מדינות נוספות אמצו אותה והיא זכתה להפוך להליך חוקי בין לאומי. בהתחלה היו הגלויות ריקות והכותב הוסיף להן טקסט משלו ובהמשך החלו לנצל את אחד משני הצדדים לציורים או צילומים.

היהודים אמצו לעצמם את המנהג והחלו לשלוח כרטיסי ברכה לקראת ראש השנה.

הנושאים המצויירים על גבי הכרטיסים איפיינו את רוח התקופה והמקום. ניתן היה לראות את ההבדלים בין הכרטיסים בגרמניה ובמרכז אירופה ואלה שבמזרח אירופה.

אלה במרכז אירופה אופיינו בצבעים בוהקים ובטכניקות דפוס מתקדמות, אותרו באיתורי פרחים, נופים וילדים ובין השאר ביטאו גם את רוח התקופה בהדגשת הקידמה והטכנולוגיה. כרטיסי הברכה של היהודים באירופה המזרחית היו צנועים יותר ובד”כ העולם הרוחני הנשקף בהם עסק בחיי המשפחה והעיירה היהודית. יהודי אירופה החלו להגר לאמריקה בסוף המאה ה- 19 והקשר עם המולדת הישנה והמשפחה נשמר, בין השאר, באמצעות כרטיסי הברכה לשנה החדשה. הכרטיסים שהודפסו באמריקה הציגו נושאים כמו הגירה, המולדת החדשה, והשפעה בולטת בלבוש, בנוף העירוני, בעיצוב פנים הבית ואף בגודלה של המשפחה היהודית (ממשפחה מרובת ילדים למשפחה עם מספר קטן של ילדים).

העלייה במאה ה-19 הביאה עימה את מנהג משלוח כרטיסי הברכה לארץ ישראל. המסרים הויזואליים והמילוליים שאבו את השראתם מן המצב הפוליטי, חברתי, כלכלי ובטחוני ששרר בארץ במהלך השנים. בתחילת המאה ה-20, עם התעצמות התנועה הציונית, הכרטיסים נשאו מסרים לאומים חילוניים. הדמויות והנושאים המופיעים בכרטיסי הברכה עוסקים בתכנים הקשורים בבניין הארץ: בנייה, חקלאות, שמירה ובטחון..

רוח תקופת הצנע באה לידי ביטוי ברבים מן הכרטיסים של שנות החמישים שנעשו בצילומי שחור-לבן. בשנות ה-60 הכרטיסים משתכללים. הם מאופיינים בציורים וצבעים מוזהבים ווריאציות של גדלים. זהו שיקוף של התעצמות והתברגנות החברה בארץ.

דוכנים למחירת ה’שנות טובות’ הוקמו ברחובות, ותרמו לאווירת סיום הקיץ, ותחילת השנה החדשה. המגוון הרב, בצבעוניות ובמסרים יצרו פסיפס של סמלים יהודיים, ישראליים, ציוניים, המבטאים את ערכי התקופות.

משלוח ה’שנות טובות’ נעלם כמעט מן העולם. היום ניתן לשלוח כרטיסים אלקטרונים, בלחיצת כפתור. יותר קל ופשוט, וללא יציאה מן הבית או טרחות אחרות. ובכל זאת נדמה שמשהו הולך לאיבוד בדרך…

לפנכם מבחר מצומצם של כרטיסים מארופה ומהישוב בארץ ישראל.

מעורר געגועים,

גרמניה

צ’כוסלובקיה - עם התחזקות הציונות

ורשה 1915

ו

ארץ ישראל- ההתיישבות ובניין הארץ

מלחמת ששת הימים ומבצע סיני

שנות השבעים

התמונות לקוחות ממאגר האוספים שבקיבוץ גבעת חביבה.

לעיון במאמר בנושא מאת חיים גרוסמן שהתפרסם לפני כשנה לחצו כאן

ולהרחבה לחצו כאן