”מדוזות”- בחופים ובקולנוע

למגיעים לחופי ארצנו המובטחת , מובטחת בין השאר פגישה לא מרגשת כלל עם המדוזות. הן טרחו להגיע כבר באמצע יוני בכדי להיות בטוחות שלא תפספסנה אתכם ואתם לא תפספסו אותן.
אם עד עתה לא טרחתם לברר את תכונותיה של המדוזה והסתפקתם במערכת יחסים שהיא בהחלט לא ‘יחסינו לאן..?’ אלא ‘אין יחסינו’ נ-קו-ד-ה! הנה מעט מידע צורב עד דמעות:

מדוזה - אז מה זה הדבר הזה לעזאזל? במשך מאות שנים לא נחשבה המדוזה לבעל חיים אלא לצמח. רק מהמאה ה 19 היא הוגדרה חד משמעית כבעל חיים בעקבות ההבנה שהיא מתפתחת מביצית מופרית. מדובר בבעל חיים ימי, חסר חוליות ופרימיטיבי. היא שייכת למערכת הצורבים (יחד עם שושנת הים והאלמוג).השם מדוזה הושאל מהדמות במיתולוגיה היוונית שהייתה דמות נשית מפלצתית עם נחשים מתפתלים על ראשה במקום שיער.
לא יאומן כמה אין בה - מבנה המדוזה הוא בסיסי ביותר, אין לה ראש, לא רגליים, לא דם, לא סנפירים, תאמינו או לא אבל גם אין לה לב (לזכותה יאמר אם כן שהיא באמת לא מתכוונת…) ובמקום מוח יש לה מערכת עצבים בלתי מפותחת בעליל.
איך בעצם זה עובד - בתחתית גוף המדוזה מצוי קנה ובקצהו פה (יש לה פה!!) מן הקנה יוצאות ארבע זרועות ציד, המתפצלות בהמשך חייה של המדוזה לשמונה ולאורכן יש רבבות תאים צורבים המשמשים הן להגנה והן לציד. תאים צורבים נמצאים גם בתוך חלל העיכול, והם ממשיכים בפעולת השיתוק וההמתה של טרף שלא הומת קודם לכן. תא צריבה הוא מעין מנגנון דמוי מזרק המגולגל סביב שלפוחית הרעל. מגע במנגנון גורם לשחרור ה’מחט’ והפרשת חומרים רעילים לתוך הגוף. מסתבר שהליך שחרור הרעל של המדוזה הוא אחד מהתהליכים המהירים ביותר בטבע.

ומה לעשות לאחר מפגש בלתי רצוי - השפעה הרעל של המדוזות “הישראליות” מתבטאת בעיקר בצריבה ובכתמי אדמומיות המופיעים על העור. אם אתם חשים צריבה או עקצוצים צאו מהמים. אם מדוזה או חלק ממדוזה נצמד לגופכם הסירו אותו רצוי עם מקל. אל תגרדו את הרקמה כי כך תשחררו תאי צריבה נוספים. שטפו את האזור במי ים ולא במים מתוקים (מים מתוקים גורמים לתאים להמשך הפרשת הארס), הביאו אתכם לים בנוסף למגבת גם בקבוק חומץ קטן ושטפו את האזור הנפגע בחומץ. החומץ משתק את פעולת התאים הצורבים. שימו לב שגם מדוזה שנסחפה אל החוף עלולה לצרוב. ואחרי הכל, אולי כדאי גם לפנות לעזרה רפואית אם הפגיעה רחבה ומשמעותית.

ואם כל האמור לעיל הוציא לכם את החשק לטבול במימי הים התיכון בתקופה זו, יש גם חווית מדוזות מסוג אחר- מרגשת, צורבת אף היא באופן אחר, אך ידידותית הרבה יותר למשתמש (במיוחד אם המשתמש ישלם בקופת הקולנוע 37 שקלים עבור כרטיס לסרט ‘מדוזות’).

ובכן מדובר בסרט הביכורים של אתגר קרת ושירה גפן ‘מדוזות’. הסרט גרף שלושה פרסים מכובדים ובהם את פרס מצלמת הזהב בפסטיבל קאן השנה. זהו אחד הפרסים היוקרתיים עבור סרט ביכורים. הסרט המשותף של השניים (שהם גם שותפים לחיים), מספר את סיפורן של שלוש נשים בתל אביב, אשר כמו המדוזות שתוארו קודם לכן, נסחפות לא בהכרח להיכן שהן שואפות, צורבות מבלי להתכוון ומשקפות מציאות ישראלית מעניינית על חוף ימה של תל אביב. ברגישות מהולה בכאב והומור, ראליזם ודמיון, נרקמים שלושת הסיפורים לכדי אגדה עירונית מקורית ומעניינת.
ואם לא תמצאו זמן לביקור בקולנוע בישראל - תמיד אפשר לחכות עד “שמדוזות” יגיע ל - Netflix..