על מועדון המטיילים:
לפני כשנתיים היה אפשר להיתקל בתופעה מעניינת - כל שבוע ולפעמים יותר מפעם בשבוע, התמלא סטארבקס (פינת Homestead) בהמון ישראלים (בעיקר ישראליות). במשך רבע שעה אי אפשר היה למצוא מקום פנוי. ואז, בבת אחת, כולן עלו על הרכבים ונעלמו. בחור שהגיע לעבוד באזור מקליבלנד לא האמין למראה עיניו - כל כך הרבה ישראלים במקום אחד??? זה היה מפגש בקר שיגרתי של מועדון המטיילים.
המועדון פעל המשך שנתיים וחצי בארגון טיולים ופעילויות לישראלים באזור המפרץ.
היה מגוון גדול של פעילויות - פעם בחודש חרשנו את סן פרנסיסיקו עם קבוצה הולכת וגדלה של אוהבי העיר. בטיול הראשון התלווה אלינו רובין וויליאמס והשתתף בג’יבריש שנשמע ממש כמו עברית. פעמיים בחודש יצאנו לצעידות אירוביות בטבע - כל “הייק” הסתיים בבית קפה אחר בו מיד החזרנו את הקלוריות שאיבדנו. טיולי משפחות יצאו פעם בחודש לרחבי האזור ושלבו הליכה ברגל עם פעילויות לילדים וכמובן אוכל.
היו ימים ארוכים לאזורים רחוקים יותר - הרחקנו עד נאפה וסונומה, עשינו סקי וקמפינג ורכבנו על סוסים. צפינו באמני זכוכית, הכנו סושי, טעמנו שוקולד בבית חרושת לשוקולד והשתתפנו בטכס תה יפני. בהרצאות ערב הצגנו את שיאי הטיול בקוסטה ריקה, אלסקה ועוד מקומות קרובים ורחוקים ושיתפנו בחוויות ממקומות אלה. כל חודש יצא עלון חודשי גדוש ברעיונות לבילויים ואירועים באזור.
יותר מכל הפעילויות היה המועדון מקום מפגש. שעות רבות בילינו ביחד, לצד המראות והחוויות נידונו כל ענייני היום ולובנו כל קשיי ההסתגלות. יכולנו לשתף ולשמוע, לקבל עצות ולגלות שאנחנו לא לבד. נוצרו חברויות וקשרים שעזרו בקליטה במקום בחדש. איפה עוד אפשר לעלות במדרגות של סאן פרנסיסקו תוך כדי החלפת מידע בענייני חוגים ובתי ספר. איפה עוד אפשר לסחוב כולם ביחד עגלת תינוק צורח בתוך יער רדווד. המועדון היווה מסגרת שאיפשרה לנו לצאת מהקליפות, להתנסות במקומות חדשים ולהיפתח אל הסביבה התרבותית והפיסית.
אנחנו המצאנו את רעיון המועדון מכך שראינו שיש לנו תחביב משותף של טיולים. היה לנו זמן פנוי, סקרנות והנאה מהאזור הכל כך מגוון הזה. חשבנו לנסות להרים סדרת טיולים, לשלב הנאה עם קצת דמי כיס. אף אחד (גם לא בעלינו וקרובינו) לא האמין שיצא כזה מוסד. “הקהילה” הגיבה ברגליים - יותר ויותר אנשים הצטרפו למועדון (היו בו 300 חברים בתור גרעין). בעקבות דרישת הקהל הוספנו פעילויות -טאיולי הורים ומבקרים, טיולי משפחות, טיולי אתגר ואספנו את מסלולי הטיולים בספרים. קיבלנו המון פירגון ואהבה. בדרך הפכנו לחברות טובות וגילינו יכולות שלא ידענו שיש לנו.
נשארנו עם חוייה נהדרת, מפגשים קרובים ומשמעותיים עם אנשים רבים ועם המקום ועם תחושת הסיפוק שיצרנו משהו משמעותי.
מה עכשיו? נורית גרה בזכרון, בונה בית ועובדת, חזרה לעבודתה ממקודם וממשיכה לטייל - טיפסה על הקילמנג’רו. מרוצה מאד מחייה. ענת נמצאת על הקו - ילדים בצבא בארץ, עבודה ובעל בקליפורניה. ענת חזרה גם היא למקצוע “האמיתי” והיא מנחה סדנאות ויועצת בתחום המפגש הבין תרבותי בין ישראלים לאמריקאים.
בשמחה רבה אנחנו מעבירות את ארכיון מועדון המטיילים לידי צוות בעניינים, בתקווה שיעורר באנשים חדשים את חדוות הגילוי ושרוח המועדון תמשיך להוביל החוצה אל הטבע ואל החברים.
תהנו,
נורית וענת
This is the first time I hear about this club. Is there an age limit to join it? Is there a group of adults only? our children are all grown up, please let me know we would love to join you.
Hi We
We would like to join “chug Metailim”, is there any in the silicon valley? how often do you travel? how can we sign up? I assume it is for families, correct? Looking forward to your adise, Efrat
i would like to join. i live in the city..who can i contact about the “chug” anfd how often they meet?
what are the age groups…
thanks adi.who c
Please send more information about the chug metaylim. when and where does it meet. thanks Ofra